בן חנה ועזרא, נולד ביום ט"ו בניסן תרפ"ט (25.4.1929) בירושלים, בן יחיד להוריו ומשענם היחיד לעת זקנה. למד שנים אחדות בבית- ספר ויצא לעבוד כדי לעזור להוריו. הוא התמחה בסיתות אבנים לבניין ושכרו היה מקור-הפרנסה העיקרי להוריו הזקנים. בחורף תש"ח, בהיותו בן 16 וחצי, החלו התנפלויות הערבים בירושלים ומיד התייצב לשירות. הוריו התנגדו לכך מתוך חשש לחייו ולעתיד שלושתם. אך הוא דחה את התנגדותם באומרו: "אם אפול, אפול למען המולדת". בהתחשב בגילו הרך ובמצבו המשפחתי פטרוהו משירות קרבי וגייסוהו לשירות במשטרה העירונית. עזה היתה שאיפתו להתנקם באויבי עמו, אך באין ברירה מצא סיפוק גם בשירות זה, בהבינו שגם הוא חלק מהמאמץ הכללי.

בלכתו ביום ט"ו בניסן תש"ח (24.4.1948) למלא את תפקידו במחלקה לעבודות ציבוריות שברחוב הנביאים נפגע מכדור בראשו ואחרי שבע שעות ייסורים מת בבית-החולים. נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום כ"ד באב תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.